למה דווקא צמר? על החומר שמקשיב בחזרה
יולי 2026
הרבה אנשים שמגיעים לסדנה שואלים אותי, עוד לפני שנגענו בכלום, למה דווקא צמר. יש כל כך הרבה חומרים ליצור מהם, אז מה מיוחד בגוש הסיבים הרך הזה.
האמת היא שהתשובה קשורה פחות בחומר עצמו, ויותר במה שהוא מאפשר לנו להרגיש כשאנחנו עובדים איתו.
צמר לפני שהתחלנו. רך, פתוח, מחכה לצורה.
צמר הוא חומר סלחני. הוא לא דורש ממני לדעת מראש מה יוצא. אני יכולה להתחיל בכיוון אחד, לשנות את דעתי באמצע, ולתת לדמות להוביל אותי למקום שלא תכננתי. אין כאן טעויות, יש רק צורות שמתגלות תוך כדי.
ובדיוק בגלל זה, מרחב היצירה הופך למרחב של הקשבה. כשנותנים לרגש לקבל צורה בחומר רך כזה, נולדת דמות שיש לה מה לספר לנו על עצמנו.
אני עובדת הרבה עם הורים, מתבגרים ומתבגרות, ושם אני רואה את זה הכי חזק. לפעמים קשה למצוא מילים למה שעובר עלינו, במיוחד בגילים האלה. אבל היד יודעת. היא בוחרת צבע, מושכת סיב, מלטפת, ופתאום יש משהו מוחשי לדבר עליו.
זה לא טיפול במקום מילים. זה פשוט עוד דרך להקשיב.
אם התחשק לכם לנסות, אתם מוזמנים להעיף מבט בסדנאות. לא צריך ניסיון קודם ולא צריך לדעת לצייר. צריך רק לבוא, ולתת ליד להתחיל.
לכל הפוסטים